המרגלים
 
"וַיְסַפְּרוּ-לוֹ, וַיֹּאמְרוּ, בָּאנוּ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא--וְזֶה-פִּרְיָהּ" (במדבר, י"ג, כז').
 
שמונה מרגלים נשאו על גבם את אשכול הענבים הכבד מאותה ארץ זבת חלב ודבש על פי המקרא, אולם בשורתם לעם הייתה מרה: מדובר בארץ אוכלת יושביה ולכן אין לבני ישראל סיכוי לרשת אותה. זוהי נקודה של משבר אמון ואמונה, שאותה צלחו רק מי שהוסיפו לדבר טוב על הארץ גם לאחר בשורות המרגלים ובסופו של דבר הורשו להיכנס אליה. 
ציור המרגלים מנציח את הרגע בו חוזרת קבוצת המרגלים אל העם הממתין בפתח הארץ המובטחת ואת ההשתאות, הציפייה וחוסר הוודאות הגורליים של בני ישראל לקראת קבלת הבשורות.